הפרדוקס

המשימה : פרודוקטיביות

Posted by: adm@n on: 25 ביוני 2009

פוסט אורח ראשון בפרדוקס (!) מאת אלון

השבוע ניסחתי את חוק אלון. החוק אומר כי "בכל רגע נתון אין זה יתכן מבחינה פיזיקלית שסביבת העבודה של אלון תהיה מסודרת". וניסיתי, באמת שניסיתי. מיינתי מספרי טלפון, מיינתי פתקיות פוסט-איט שהיו דבוקות לקיר, לקיבורד, למסך ומה לא, דיללתי דפים שעליהם רשימות לקוניות של פעילויות שעליי לעשות. הבעיה בצורה שבה אני עושה סדר היא שאני מתחיל ברוח טובה, אבל מהר מאוד פעילות הסידור הופכת להעברה מאסיבית של פריטים לקופסאות ולמגירות. כתבה מעניינת שהדפסתי אבל אין לי זמן לקרוא? לקופסא. מכתב ממשרד התחבורה שקורא לי לחדש רישיון? לקופסא. וכך הלאה, "מתמיינת" לי סביבת העבודה אל תוך קופסאות שנערמות אחת על השנייה. מדי פעם, כשהסטטוס הקופסאי קשה מנשוא ואי אפשר יותר עם מגדלי הקופסאות, אני מחליט שהגיע הזמן לשנס מותניים ולעשות מעשה. אני פותח את הקופסאות, עורם את תכולתן, ובאקט נחוש והחלטתי מעביר את כל הפרטים לקופסא אחת גדולה. פתרתי את הבעיה.

או שלא. זה לא פתרון מה שאני עושה. זה גורם לי לפספס הזדמנויות, לאחר את המועד בדברים חשובים יותר ופחות, לאבד ידע ומידע, וכמובן – לא למצוא את מה שאני צריך כשאני צריך אותו. רק אתמול, כשמיינתי עוד דברים לקופסא, ראיתי כמה דברים שווי עשייה יש לי, המוזנחים להם. גרוע מכך, גיליתי שכשאני מסדר אני למעשה מעביר את הפריטים מפורמט אחד לאחר. לדוג' – לא פעם אני מגיע ל 25 טאבים פתוחים בפיירפוקס, עד שמחליט שאי אפשר וחייבים לצמצם אותם. אז אני עושה מהם בוקמרקס שאני לא חוזר אליהם ושוכח מקיומם, וכך שוב מאבד מידע יקר.

בתור סטודנט אין ספק שהציונים שלי נפגעו בגלל חוסר הארגון הזה, חוסר הפרודוקטיביות והיכולת לשבת על התחת ואשכרה ללמוד. ההתמהמהות והבלאגן חגגו, ואני נפגעתי.

בקיצור, כדי לא להלאות אתכם יותר מדי בצרותיי הארגוניות, המצב קשה. הפוסט הזה נכתב במטרה לשמוע ולשאוב מכם את הדרכים בהן אתם נוקטים בשביל לסדר את החיים. עצות קטנות כגדולות יתקבלו בברכה. ספרו לנו כיצד אתם פרודוקטיביים, כיצד אתם שומרים על סדר, כיצד אתם לומדים. ספרו לנו בתגובות ובואו נפתח דיון. אולי נלמד משהו האחד מן השני.

5 Responses to "המשימה : פרודוקטיביות"

תודה על האירוח שרית :)

כדי להתחיל את כדור השלג אתן כמה דוגמאות מחיי. אלו לא דוגמאות מדהימות, כי אם הייתי יודע דברים בעלי ערך גבוה מן הסתם לא הייתי צריך לכתוב את הפוסט :) . אז תרגישו חופשי לתת עצות גדולות ומורכבות יותר. אני אתחיל בקטנה:

1. לשבור את הארוחות – תמיד הייתי אוכל ארוחות צהריים "גדולות" (בד"כ שניצל/עוף והרבה אורז/איטריות/וכו'). אם שוברים את הארוחה ללפחות שניים (מנה עיקרית ותוספת לחוד) יש פחות רצון לסיאסטה ואפשר פחות או יותר להמשיך לעבוד.

2. אור בעיניים. היכולת שלי לשבת בשולחן העבודה לתקופה ממושכת יותר (מ-3 דקות ל-5 ללא הפסקה) עלתה כתוצאה מזה שהוספתי וילון פשוט. יש לי חלון גדול מול העיניים והאור החזק בשעות היום פשוט הכאיב לעיניי התכולות והרגישות והקשה עליי לשבת לאורך זמן.

3. איכות ולא כמות – בחלק מהקורסים הסתובבו הרבה סיכומים שונים. היתה לי נטייה לקבץ את כולם ולבדוק בדקדקנות את ההבדלים ביניהם. אין ספק שזה היה בזבוז זמן. השאלה היחידה שנותרה לא פתורה היא כיצד לקבוע מי מהסיכומים עדיף וכדאי להתרכז בו, מבלי אשכרה לקרוא את כל הסיכומים. (לפחות ברפרוף). וזה עוד מבלי לדבר על כל השעות האבודות בלחפש באינטרנט חומר במקום אשכרה לקרוא אותו.

4. "לסנדל את עצמי" – התקנתי לינוקס בתור דואל-בוט. אין לי שמה הרבה חוץ מפיירפוקס נטול פלאגינים של פלאש (ולכן יו-טיוב מחוץ לחשבון, למרות שהפיתוי להתקין את הפלאגינים גדול), ואופן אופיס (שהוא די אחלה דרך אגב). אם מצליחים להתגבר על הפיתוי להכנס לפייסבוק/טוויטר/לרסטרט ולהעלות חלונות "רק לקצת" בגלל תירוץ כלשהו, זה פתרון לא רע ללהכניס את עצמך ליותר מדי דברים. אילו רק הרידר של גוגל לא היה עובד בפיירפוקס. וגם ג'ימייל אם חושבים על זה.

5. להתנתק מהחדשות – בזבוז זמן לקרוא את האקטואליה לדעתי. ממילא דברים לא משתנים (גלעד עדיין בשבי, הגרעין האיראני ממשיך לאיים, עוד פתרון מדיני עם הפלסטינאים יסתיים בגיבוב מילים ותו לא), וגם ככה בערב רואים את הכותרות.

6. להתנתק מהטלויזיה. אני משתדל להגביל את עצמי ל"רק לפני השינה בשביל שיעזור לי להרדם".

7. להפסיק לדאוג כ"כ לדיו – בהסתכלות לאחור אני חושב שבזבזתי כ"כ הרבה שעות מיותרות בלסחוט כל מחסנית דיו עד הסוף (כולל למלא אותן בעצמי 3-4 פעמים כ"א). נכון, זה חשוב והוצאה משמעותית והכל, אבל ראבאק. קניתי מדפסת לייזר ב 400 שקל כולל מחסנית ל 1000 דפים ו-5 חבילות של 500 דפים. מקווה שיספיק לזמן מה.

8. "לסנדל את עצמי 2" – לפעמים, כשכוח הרצון באמת מפגין נוכחות, אני מגביל את בדיקת האימייל לאייפוד-טאץ'. מכיוון שלוקח שעה לכתוב מייל, זה באמת מסנן את מה שחשוב לכתוב ומה שאפשר להזניח. חבל שאני לא משתמש בסינדול הזה לעיתים קרובות יותר.

אני מקווה שאיני סוטה מהנושא יותר מידי.
מקריאה ראשונה נראה שהבעיה אינה כזאת שתיפתר ע"י טיפ כזה או אחר, נראה שמדובר בדפוס התנהגותי, מהסוג שמרמז על כיוון של יעוץ התנהגותי.
סתם דוגמא: ה"כתבה מעניינת" שהדפסתה, העובודות הן שלא קראתה ואתה ואתה עדיין חי, מכאן שהיא לא באתה היתה חשובה או מעניינת. למה הרגשתה צורך להדפיס אותה? אותו דבר לגבי הטאבים ב'גלשן'. הבעיה אינה סדר או זמן, הבעיה היא הצורך לדעת הכל כל הזמן.

אלון,
לגבי 1- אין כל רע במנוחת צהריים, כל עוד אתה מגביל זאת לחצי שעה (אם יש לך כזו במהלך היום), בדיוק ההפך- המנוחה הזו היא שמעניקה כוחות רבים להמשך היום. תהנה ממנה. וארוחות קטנות תמיד עדיפות!

לגבי 3- לדעתי הכי טוב להסתמך על סיכום אחד, ואם זה שלך- זה הכי טוב, במהלך הלמידה לבחינה. ורק אחרי שמסיימים ללמוד הכל ונותר זמן, אתה יכול לדפדף בסיכום נוסף של מישהו שאתה יודע שהוא מעולה! יותר מזה נראה לי סתם מיותר…

לגבי 5-6- תמיד טוב להתנתק. כל עוד זה לא בקיצוניות.

בכלל הייתי ממליצה על מקום למידה שהוא כמה שיותר ריק ונקי בלי הסחות דעת. ואפילו איזו הרפיה/ מדיטציה לפני שמתחילים את היום. ולגבי שאר הדברים רצוי במקום להעביר מקופסא לקופסא- לערוך רשימה שלהם, שתהיה קרובה אלייך, וכל יום לטפל ב1-2 מהדברים, ולמחוק.

אבא שלי תמיד היה אומר: בלאגן בבית – בלאגן בחיים. ואני מוחה. כי החדר שלי תמיד תמיד מבולגן, והחיים? די בסדר.
חוק אלון בהחלט שווה לחוק שירלי, ועדיין – פעם אחת העורך שלי ניצל את העדרותי לחופשה כדי "לעשות לי סדר" בשולחן, וכמובן שכשחזרתי – לא מצאתי כלום.
אני חושבת שאין מרפא אמיתי לבלגניסטים כמונו, מלבד לנסות לשמור על מינון, שזה לא יגלוש מעבר לפורפורציות הגיוניות. פעם בכמה זמן צריך לעשות סדר אמיתי (לא להעביר לקופסא יותר גדולה…), ואז לתת לבלאגן לחגוג מחדש… :)

אהלן אלון,

התחלה טובה מאד לסדר בחיים (ובראש) – ג'יטידי (Getting Things Done של דייויד אלן).
תעשה חיפוש, קנה את הספר – ובהצלחה…

אם יש לך שאלות ספציפיות לגבי יישום, אתה מוזמן לפנות אלי – rani.moshe at gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>


  • תומר: שלום שלום. את באה לפה הרבה?
  • גברת וורדפרס: שלום, זו תגובה.כדי למחוק תגובות, צריך רק להיכנס למערכת ולהציג את התגובות של הפוס
  • תומר: כשאני טס לחו"ל אני מוודא מראש שיהיה אינטרנט במקום בו אני אשהה (זה לא מסובך כשנמצאים