הפרדוקס

לא רק שכותבים עלייך את הטקסט הנפלא הבא (נטלי קרמר, העם איתך!):

ראיונות עם נשים מנהלות מתחום ההיי-טק נוטים להפוך לא פעם למפגש מתסכל במיוחד: אף שמדובר בנשים מבריקות ומצליחות על פי כל קנה מידה אובייקטיווי, הניסיון להוציא מהן אמירה משמעותית ומעניינת משולה להכאה בסלע נטול טיפת מים.

אלא הסיכוי למצוא תיק מאמם ללפטופ כמו זה באיזו חנות מקרית הוא אפסי.

הכי שווה להיות גיקית שיכולה להרשות לעצמה לקנות תיק ללפטופ ב-£100.

ואני עדיין לא מבינה איך אפילו מגיב אחד לא מחה על הטקסט המעלף הזה בדה-מרקר.

בחודשים האחרונים אני מרגישה כאילו האינטרנט לא מאפשר לי לברוח. הפרדוקס הוקם כשאחי עוד היה חולה והיה בעיקר מקום באינטרנט לברוח אליו. כתבתי אז בעילום שם ושמרתי על הפרטיות שלי בקנאות. מאז לא מעט אנשים כבר מכירים אותי, חלק בזכות הבלוג הזה וחלק מבלוגים אחרים שלי. אותם אנשים כבר עוקבים אחרי גם בטוויטר, גם בפרינדפיד, גם בפייסבוק ואולי גם בעוד מקומות שלא ידועים לי. אנשים זרים לי לחלוטין יודעים עליי דברים שצפים פתאום באמצע התכתבות וירטואלית וזה גורם לי לאי נוחות ברמות חדשות.

ועכשיו הגלגל התהפך ואני מרגישה כאילו אין יותר לאן לברוח באינטרנט (הישראלי, לפחות). אם אני רוצה לכתוב עליו ועל איך שאני מרגישה אני לא יכולה, הוא בכל מקום. את המחשבות על הדייט הפוטנציאלי אני לא יכולה לתעד בפייסבוק כי הוא ברשימת החברים בפייסבוק, ואם אני רוצה לכתוב מה אני באמת חושבת על הלימודים, אני לא יכולה- מרצה שלי רואה את הסטטוסים שלי בפייסבוק. הקולגות לעבודה מכירים את כל הבלוגים שלי ואפילו את הכינויים האנוניימים שלי בתפוז.

אני נשבעת שבשבוע שעבר שקלתי לכתוב מחשבות שלי במחברת. מחברת אמיתית, שיהיה משהו שהוא רק שלי.

אני היחידה שמרגישה ככה?

היום לפני שנתיים אחי נפטר. במבט לאחור אני יכולה לספר שיש חלקים שלמים בשנתיים האלו שאני לא זוכרת, והיו לי חודשים קשים במיוחד מאז, אבל אני שמחה להגיד שהתגברתי על הקשיים בהצלחה. זה לא פשוט, האמת. עצב כזה נוגע בכל תחום של החיים  וגם אחרי שהכל כבר מסתדר,  פרידה ממישהו אהוב או דברים הכי קטנים שלאדם אחר לא היו מהווים מכשול ביום יום, מצליחים להציף הכל מחדש.

אבל לאחרונה הבנתי - ותסלחו לי על הפילוסופיה בגרוש, אתם יודעים שאני נמנעת מזה בדרך כלל - שאני הרבה יותר חזקה מכל זה, ושאדם צריך להפסיק לחפש תשובה אצל אחרים. יש לי עבודה מדהימה, יש לי חיים נהדרים, ואני שמחה שלמדתי את זה עכשיו ולא בגיל 40 או 50, כשכבר די מאוחר.

והנה שיר ששנינו אהבנו עם קליפ שתמיד הצחיק אותנו בצורה קשה. אז כדי לא לדכא אתכם (ואותי) הקדישו כמה דקות לפו פייטרז:

כך נראה החצי שלי בשולחן שאני חולקת עם אביעד במשרד בבניין התאגיד בלינק.

ילדים, נסו לאתר את הפריטים הבאים:

• כיסוי לאייפוד (שהוחלף בכיסוי ורוד ויפה הרבה יותר)
• ציור מהאחיינית
• cheat sheet של וורדפרס  (תראו לי עוד מישהו שצריך cheat sheet של וורדפרס לצרכי עבודה שוטפת)

בהצלחה!

(ואיך נראה השולחן שלכם?)

את התבנית Milky Conversations תרגמתי לא מזמן אך היא הכילה שתי בעיות קריטיות שגיליתי לא מזמן:

• קובץ ה-functions.php יצר הודעות שגיאה בלוח הבקרה
• כתובות ה-RSS בקובץ ה-Header הכילו כתובות שגויות של יוצר התבניות

תיקנתי היום את שתי הבעיות האלה והעליתי את הגרסה המתוקנת, אתם מוזמנים להוריד אותה ולהנות ממנה. אתם יכולים לראות אותה בפעולה בבלוג הזה אגב (חוץ מהשפתיים הורודות, זו תוספת שלי).

להורדת Milky Conversations התקינה

כבר תקופה ארוכה שאני ביחסי אהבה-שנאה עם Feedburner. מצד אחד הוא סטנדרטי וקל לשימוש, מצד שני יש לי הרבה מאוד תלונות כלפיו. אם תשימו לב אני לא מודדת את מספרי המנויים ב-RSS של הפרדוקס בגלל תקרית ישנה ומעציבה עם (שלא הצלחתי להתאושש ממנה עד היום) Feedburner אבל בבלוגים האחרים שלי חשוב לי שיהיו לי מספרים די מדויקים עבורם.

אחד מהפיצ'רים השימושיים יותר של Feedburner הוא המנויים במייל - בכל פעם שמתפרסם בבלוג פוסט חדש, המנויים מקבלים על כך הודעה במייל. הבעיה היא של-Feedburner יש שתי מגרעות עיקריות: הראשונה היא שתוכן המייל שנשלח למנויים הוא בבסיסו באנגלית ולכן ההודעה שמקבים נראית רע מבחינה ויזואלית, וכך גם כל תהליך הרישום. השנייה היא של-Feedburner לוקח זמן רב מדי לשלוח עדכונים במייל - לפעמים אפילו יותר מ-12 שעות.

בזמן האחרון חיפשתי תחליף, אם לא למונה מנויי ה-RSS אז לפחות לניהול המנויים במייל. התוסף המוכר ביותר הוא Subscribe2 אבל שמעתי עליו יותר מדי תלונות. בכלל, הדעה הרווחת היא שתוספי עדכונים במייל של וורדפרס נוטים לא לעבוד. זו הסיבה שהגעתי ל-Post Notification עם ציפיות נמוכות למדי, אבל אז גיליתי ש:

א. בנסיונות שביצעתי ב"שתי האגורות שלי" הוא עובד בהחלט.

ב. הוא מתורגם חלקית לעברית - הטקסטים שתורגמו הם אלו שהמשתמש רואה. הניהול עצמו לא מתורגם, אבל לי אישית זה לא ממש מפריע.

ג. הוא שולח את העדכונים יחסית מהר. יתכן שזה לא מדויק וזה תלוי במספר המנויים (ניסיתי לשלוח לשתי כתובות מייל שלי), אבל אני בטוחה שהוא שולח תוך פחות מ-12 שעות וזה כבר שיפור עצום.

ד. ממשק הניהול מאפשר להוסיף למאגר הרשומים אוסף גדול של כתובות אימייל בבת אחת. ניסיתי בעזרת יבוא קובץ CSV מ-FB והצלחתי להוסיף כחמישים מיילים בשנייה. פשוט וקל.

ה. ניתן לשנות בקלות את העיצוב של האימייל שנשלח לקוראים בעזרת עמוד HTML פשוט.

כמו שאתם רואים, היתרונות רבים מול Feedburner. אשמח לשמוע אם יש לכם נסיון עם התוסף הזה, או האם יש לכם נסיון בתוספים נוספים שהשביעו את רצונכם. אני מתעמקת בימים האחרונים בתוסף ובתבניות שלו כדי להכיר אותו קצת יותר לעומק, ובעיקר עושה איתו ניסויים.

עכשיו אני רק מחכה לאתר תואם Feedburner שיציג נתונים שלא משתנים מדי שעה..

כן, אני אוהבת גאדג'טים, זה לא חדש. גם אסף אוהב. כשראיתי פרסום לתערוכת הגאדג'טים בגני התערוכה זה נשמע די מבטיח. אז סחבנו את עצמנו אתמול בערב (יום שבת) ליום הראשון של התערוכה עם ציפייה לראות קצת גאדג'טים. אמיתיים, אתם יודעים. כאלה שאין לנו כסף לקנות אבל כיף לבהות בהם.

מה שקרה הוא שברגע שגילינו שיש תור של 15 דקות הצטרפנו אליו בלי להתלונן, והרגשתי שהקהל שעומד מסביבנו מזכיר לי באופן מופלא את בני עירי * . לחשתי לאסף בשקט ש"אני מקווה שזו לא תערוכה של טלוויזיות עם עוד איזה גאדג'ט וחצי".

התיאור הזה הוא תיאור מדוייק של התערוכה המאכזבת הזו. במרכז הביתן - המון טלוויזיות. המון המוני טלוויזיות, ודוכנים שמוכרים כבלים לחיבור המוני הטלוויזיות. לצדדים המרוחקים של הביתן נדחקו כל הגאדג'טים האמיתיים: הטלפונים של HTC והלפטופים של Dell.

בקיצור, אלא אם יש לכם חיבה  בלתי נשלטת למסכי טלוויזיה אל תלכו לתערוכה, ושמרו לכם את 15 הש"ח (אחרי הנחה!) למשהו טוב יותר.

* אני בת-ימית.

כשתקראו את הפוסט הזה אהיה באמצע ההתארגנויות האחרונות שלי לטיול שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן. אני טסה ללונדון לחמישה ימים ויש לי כרטיס ל-Hard Rock Calling. אני אהיה בהופעה ביום הראשון ויופיעו בו ג'ון מאייר, שריל קרואו ואריק קלפטון. כן, אריק קלפטון. אני, בהופעה של אריק קלפטון (!).
קשה לי שלא להתלהב, זו בכל זאת הפעם השנייה שלי בלבד בחו"ל. בפעם הראשונה הייתי בת 12 והיינו בצרפת, אז זה לא ממש נחשב.

הכנתי כבר את ה-IPOD עם מפות ומשחקים (ואת הפרקים האחרונים של Heroes, כדי לא להשתעמם), בניתי לי מפה ב-Google Maps עם כל המקומות שאני רוצה לבקר בהם, וגייסתי את שרון למצוא לי אפליקציה ל-Nokia E65 שלי ששולחת תמונות ל-Twitter.

כך בדיוק חנונית של Web 2.0 טסה לחו"ל. צפו לעדכונים בטוויטר.

בעקבות עניין הקרדיט בתבניות, החלטתי לעשות משהו שהייתי צריכה לעשות כבר מזמן.

תרגמתי לעברית את תבנית ה-Basic שנקראת Ultimate Diva Sandbox. תבנית Basic היא תבנית וורדפרס שלא מכילה כלל שום הגדרות עיצוב (מבחינת עמודות, צבעים וכו'), רק את החלקים החשובים ביותר של תבניות וורדפרס. תבנית כזו היא נהדרת למי שרוצה לבנות תבנית עם עיצוב אישי שלו לחלוטין, או למי שרוצה לתרגל קצת CSS (לצורך העניין, את העיצוב הנוכחי של שתי האגורות שלי יצרתי בעזרת התבנית הזו). היא נבדקה בוורדפרס 2.5.1.

בנוגע לקרדיט לתבנית הספציפית הזו:

• התבנית המקורית באנגלית של wpdiva.com מופצת ברשיון המאפשר להשתמש בתבנית ולשנות אותה. אין חובה להשאיר את הקרדיט ליוצרת התבנית בתחתית העיצוב.
• רשיון התבנית אינו מרשה להפיץ אותה מחדש, אך קיבלתי רשות בכתב מהיוצרת להפיץ את הגירסה המתורגמת לעברית.
• בנוגע לתרגום לעברית - מי שיוריד את התבנית יראה שהקרדיט היחיד שלי בתור מתרגמת נמצא בקובץ ה-CSS. אתם מוזמנים להשתמש בתבנית בכל צורה העולה בדעתכם, אך אנא השאירו את הקרדיט שלי בקובץ ה-CSS. כמובן שאם תחליטו לתת לי קרדיט פומבי, אני לא אתנגד ואפילו אעריך זאת מאוד.

להורדת התבנית Ultimate Diva Sandbox Hebrew

עדכון - הקרדיט במקומו, תודה.

אז החבר'ה בריפרש השתמשו בתבנית המתורגמת שלי (Idyllic) בפרוייקט הספאמרי "שאול פרחיו ובניו" מבלי לתת לי קרדיט (הקרדיט נשאר ב-HTML של התבנית כהערה). הודעה אישית ומכובדת לאדם שוב בפייסבוק פתרה את הבעיה והקרדיט עדיין שם.

אבל לגלות לגמרי במקרה* שהם עושים זאת שוב, והפעם באתר ובבלוג הרשמי של החברה? ולא רק זה, הפעם הם (ככל הנראה) מחקו לחלוטין את שורות הקרדיט אליי ולמעצב התבנית מה-HTML.
סיבוב קצר בבלוג שלהם עזר לי להבין שמדובר לחלוטין על תרגום שלי, מפני שאני משתמשת במחרוזות טקסט קבועות, וגם אם הקרדיט נמחק - אני יודעת לזהות במבט חטוף האם מדובר על תרגום שלי או לא.

בחייאת, אם אתם רוצים ליצור ללקוחות שלכם עיצובי וורדפרס מרשימים, שלמו למישהו מקצועי שיעשה זאת (ואל תשכחו את הקרדיט לוורדפרס עברית).

זה לא סוד שאני עובדת בבלינק, אבל את התבניות האלו אני מתרגמת בזמני החופשי ואני שייכת לקבוצה של מתרגמי תבניות וחברי קהילת וורדפרס, שכדאי שיקחו זאת לתשומת הלב שלהם; חוסר ההבנה של הקונספט "קרדיט" בבלוגוספירה או של רשיון Creative Commons כנראה ימשיך ויתקיים בקרב אנשים שגם יעשו כסף מהדברים שתרגמתם או פיתחתם ללא תמורה בזמנכם האישי.
מהיום והלאה, הקרדיט לתרגומים שלי ישאר גם בקבצי ה-CSS כך שלא אצטרך לחטט יותר מדי באתרים שטרחו להוריד אותו.

אל תתביישו לדרוש את הקרדיט המגיע לכם.

* בזכות פוסט כלשהו על טכנוראטי מפיד ה-RSS שלהם, שהוביל אותי לעמוד שגיאת 404 שמכיל את הטקסט הדבילי שלי: "אופס! חיפשתם משהו שאינו נמצא פה".